נימוקי הצוואה או הנמקת הצוואה (הסברים בצוואה) הינו מושג שעניינו בסוגיה "האם המצווה חייב לנמק את הוראות צוואתו" ובנוסף האם הנימוקים המופיעים בצוואה הם נימוקי אמת או נימוקים העשויים ללמד על טעות בצוואה, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בעריכת צוואה או חשש ל-אי כשירות של המצווה לערוך צוואה. נוסף על כך, עולה שאלה מה תרומתו של נימוק להוראת צוואה, ביחס לגמירות דעת של המצווה לערוך צוואה, אם מדובר על נימוק שאינו מבוסס על המציאות העובדתית. לשאלת הנמקת הצוואה יכולה להיות משמעות גדולה יותר במצב של עריכת צוואה לבד, בעת כתיבת צוואה עצמית בכתב יד ללא עדים, שכן יש בנימוקי הצוואה כדי להעיד על הבסיס העובדתי לרצונו של המצווה, המתבטא במבחן "הגיונה של צוואה" (צוואה שאינה הגיונית).
אין חובה לנמק את הצוואה
כלל ידוע הוא כי המצווה אינו חייב לנמק את רצונו ואת החלטותיו, ואין הוא חייב לספק הסברים בצוואה להוראות, והוא רשאי לכתוב בצוואתו כאוות נפשו שכן רצונו של אדם כבודו כך שאין כל חובה ל-הנמקת צוואה. אף בהעדר סיבה להוראה מוזרה בצוואה, עדיין, אין זה תפקידו של בית המשפט להבין מה גרם למוריש להורות בצוואתו את רכושו לאדם זה או אחר. בהקשר לכך, בדרך כלל בית המשפט אינו מתעניין ב-"מעשיות" והסברים מטעמם של בעלי דין אשר מטרתם להבהיר מדוע טעה המוריש כאשר נתן לאחד ונישל את האחר. כאשר הדיון נסוב על הסיבה להוראה בית המשפט ייטה שלא לדון בערכים המוסריים של המצווה ואם הם ראויים, ובלבד שברור לו, כי החלטת המוריש נעשתה ברצון חופשי ועצמאי בשעה שהיה כשיר בנפשו, ואין בה משום אי חוקיות, אי מוסריות קיצונית או פגיעה בתקנת הציבור.
הודעה על שינוי הצוואה
ככלל, המצווה גם אינו חייב להודיע לאיש מן היורשים העתידים על כוונותיו לשנות הוראות בצוואה, לנשל יורשים ולזכות אחרים ברכושו, למעט במקרה של צוואה הדדית ומשותפת (שנערכה לאחר תיקון מס' 12 לחוק הירושה בשנת
2005) או במקרים שבהם הצוואה נוגדת התחייבויות המופיעות בהסכם ממון. לפיכך, אין שחר לטענה המועלת בבתי המשפט (לעיתים קרובות) כי בהעדר הודעה ליורשים על נישולם מעיזבון המנוח, נפגמת צוואתו של המצווה. תכופות מגיעים לקוחות למשרדי ומתלוננים שהוגשה בקשה לקיום צוואה ולא הודיעו להם עליה, אך למעט במקרים מיוחדים המצויינים בתקנות הירושה, אין חובה להודיע למי שלא ירש על פי הצוואה, על הגשת בקשה לקיומה ברשם הירושה. אכן, הדעת נותנת כי מי שמצפה לרשת, גם ידאג לבחון מה מצב זכויותיו כיורש. יש לזכור, כי היורשים אינם זכאים למאום מרכוש המצווה בימי חייו, מכיוון שזהו רכושו שלו, וכל מה שיקבלו, ככל שיצווה להם בצוואה, אינו שלהם והם אף אינם זכאים או יכולים להסתמך על ידיעתם בדבר היותם יורשים כאמור, עד לרגע פטירתו של המבקש. זו משמעותו של סעיף 1 לחוק הירושה: במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. משמע – רק עם לכתו לבית עולמו ולא רגע אחד קודם לכן, ועל כן אין לקרוב משפחה שהינו יורש פוטנציאלי כל אינטרס הסתמכות על ירושה עתידית. במילים אחרות, ליורשים אין אינטרס הסתמכות הראוי להגנה, עד לרגע שבו הלך המנוח לעולמו.. להרחבה על הנושא ראו גם בערך פרשנות הצוואה.
נימוק הצוואה ומשמעותו
רוח הדברים שלעיל, אף אין כל משמעות לרצונם של היורשים להעדיף צוואה אחת על אחרת או לממש צוואה במנוגד להוראותיה, ובית המשפט אינו מתעניין ברצון היורשים, אלא רק בהוראות המנוח, גם אם חסרה הנמקת צוואה או אין הסברים בצוואה,כאמור. לפיכך, אין מקום לתקיפת צוואה באמצעות טענות בדבר שיקולים אישיים של היורש מסוג "מגיע לי כי…" או "אני זקוק לכסף מפני…". לא ניתן להסתיר צוואה מאוחרת, על מנת שתקויים צוואה מוקדמת יותר של המוריש. הסתרת הצוואה עצמה היא עילה לנישול של היורש מירושת המנוח, והיא אף בגדר עבירה פלילית.
התעלמות מנימוקי הצוואה
חרף כל האמור לעיל, ליורשים יש זכות חוקית להתעלם מנימוקי הצוואה ואף חלוקת עיזבון שבצוואה ולקבוע את אופן חלוקת העיזבון בעצמם, חרף רצונו האחרון של המוריש, ובלבד שהדבר יעשה בהסכמה. הדרך לחלוקה שונה של הרכוש שהמוריש ציווה בצוואתו היא באמצעות עריכת הסכם חלוקת עיזבון. עריכת הסכם בין יורשים מהווה למעשה נתיב חוקי לחלוטין להתעלם מרצונו האחרון של המוריש ונימוקיו לחלוקה שקבע בצוואתו. למעשה, הסכם שכזה מהווה ראיה לכך שהמחוקק הישראלי אינו מעודד את שלטונו של המת על הרכוש שנותר ליורשיו שבחיים.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
