"סחיטה" בסכסוכי ירושה
לעיתים מוגשת התנגדות לצוואה או תביעה לביטול הסכם מתנה, בידיעה ברורה, שמדובר בהליך חסר סיכוי משפטי, מתוך כוונה מפורשת "ללחוץ" על היריב להתפשר ולשלם לתובע סכום נכבד.
הרציונל העומד מאחורי תביעות אלו מצוי בעובדה שניהול הליך משפטי בישראל אורך לעיתים שנים רבות, עלותו גבוהה, הוא בלתי צפוי לעיתים ומחייב חסינות נפשית. לא נתייחס לאספקט המוסרי שבתביעות מסוג זה, המכונות לעיתים בז'רגון המקצועי "תביעות סחיטה", אך ברור כי ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין ירושה, יאפשר לך להעריך אם מדובר בתביעת סרק כנגדך, ואם סיכוייך בהתמודדות כנגדה גבוהים.
אם נפלת קורבן לתביעת סחיטה, ניתן לגבש דרך פעולה אסטרטגית לטיפול במאבק שנכפה עליך, אשר מתבססת על שילוב של שיקולים משפטיים ואחרים. מאידך, אם ברצונך לתבוע בתביעת "סחיטה", על סמך היכרותך את היריב ואת חולשותיו, עליך להיות מוכן להתמודדות קשה ולתשלום הוצאות משפט במקרה שתכשל.
דוגמא לתביעת סחיטה קלאסית מצויה במקרה שבו נתבע אדם בידי אחיו להשיב לעיזבון זכויות בעלות בדירה שקיבל במתנה מאביו המנוח בעבר, וזאת מבלי שהועלתה כל טענה כנגד כשירותו של האב או פגם בהסכם המתנה (לדוגמא; טעות בהסכם, הטעיה במימוש ההסכם, כפיה על המצווה, עושק המצווה וניצול חולשתו, מצגי שווא בטרם כריתת ההסכם וחוסר תום לב).
בתביעה שכזו, יוצא התובע מתוך הנחה (שגויה), שלאביו אין זכות קנויה לעשות כרצונו ברכושו בימי חייו, אך ברור כי סברה זו מוטעית מיסודה. כל אחד רשאי לעשות כרצונו ברכושו בימי חייו, והעובדה שהתובע מצפה לרשת את הזכויות בדירה אינה מקנה לו כל זכות למנוע את המתנה, גם אם נראה לו שהמתנה היתה לא ראויה.
חרף האמור לעיל, הניסיון מלמד שתוצאותיה של "תביעת הסחיטה" עשויות להפתיע לטובה את התובע, ואין ברירה אלא להודות, כי לעיתים "חוטא יצא נשכר" מהגשת תביעה שכזו.
הסיבות להצלחתן היחסית של "תביעות סחיטה" בישראל נעוצות במספר גורמים, ביניהם ניתן למנות בעיקר טעות בהערכת הסיכוי המשפטי והחשש מהפסד (לעיתים כתוצאה מעצה של עורך דין שאינו מומחה בתחום), רצונו של הנתבע בצמצום הסיכונים שבהתדיינות משפטית (איש אינו יכול להבטיח בוודאות תוצאה חיובית), ברצון הלגיטימי לחסכון בעלויות של התגוננות משפטית באמצעות התפשרות מהירה ותשלום סכום לתובע, בחוסר הרצון הטבעי של אדם למעורבות במאבק משפטי עם בני משפחתו ומדיניות בתי המשפט בישראל המטילים (בדרך כלל) תשלום הוצאות משפט נמוכות על המפסיד. מדיניות זו של פסיקת הוצאות משפט שאינן ריאליות, גורמת להיווצרות יחס סיכון-סיכוי פיננסי לטובת התובע, נוכח נטילת סיכון כספי נמוך בנקיטת ההליך ומנגד רכישת סיכוי לזכיה בסכום גבוה. ראוי לציין, שבעת האחרונה חל שינוי בפסיקת הוצאות ריאליות, וישנם שופטים המקשים את ידם בפסיקת סכום ההוצאות כנגד המפסיד בהליך.
עידוד פשרה בבית המשפט
בתי המשפט בישראל מעודדים פשרה, במיוחד בהליכים משפטיים בין בני משפחה, ולעיתים אותה פשרה מתגשמת ללא קשר לסיכוי ההליך, וכפי שהתבטא בעבר שופט באולם הדיונים: "משפטים זה לפסק דין. התיק קורע לב, וצריך לראות איך לעזור למשפחה". על כן, ואין זה סוד, בית המשפט לענייני משפחה מציע תכופות למתדיינים להתפשר בתיק, בעיקר בתחילת הדרך, בדיוני קדם משפט בתיק (הדיונים הראשונים).
כאן המקום לחדד, כי הצלחתן היחסית של תביעות הסחיטה במערכות המשפט השונות, הן ביטוי לכך שמשפט אינו בהכרח עשיית צדק, אלא מערכת של כלים מוגבלים להשגתו. כך גם ניתן להסביר את התוצאה הבלתי "צודקת" (מבחינתו של המפסיד), המושגת לעיתים בבית המשפט.
משא ומתן וגישור בענייני משפחה
לעיתים, מסכימים בעלי הדין לפנות למגשר מוסכם, אשר בדרך כלל ממונה על ידי בית המשפט, על מנת לערוך משא ומתן לסיומו של התיק. מדובר בעיקר בתיקים סבוכים או תיקים הטובלים בשאלות מוסריות קשות, שבית המשפט יתקשה ליתן להן תשובה טובה בפסק דינו. מניסיוני, קיימים מגשרים מצויינים בישראל, אשר מביאים בני משפחה רבים לכדי סיום הסכסוך בפשרה המקובלת על כל הצדדים לו, ואולם חשוב לזכור, כי הגעה לגישור מחייבת הכנה ובניית עמדת כוח לקראת המא ומתן עם הצד שכנגד, שאחרת, התוצאה עשויה לאכזב.
