תיקון צו ירושה
תיקון צו ירושה מתרחש כאשר אין מקום לבטל את צו הירושה שכבר ניתן, אך יש לשנות את זהות היורשים מחמת גילוי עובדות חדשות שלא היו בפני רשם הירושה במועד מתן הצו, בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה. מצב של תיקון צו שונה ביסודו ממצב של ביטול צו ירושה. תיקון צו אינו פוסל את הצו אלא מדייק אותו, ואילו ביטול צו ירושה פוסל את הצו, כאילו מעולם לא ניתן ומבטל את המשמעויות המשפטיות העולות מתוכו. תיקון צו מתבצע באמצעות הגשת בקשה לתיקון צו הירושה לרשם לענייני ירושה. בקשה לתיקון צו ירושה תוגש לאחר תשלום אגרה מתאימה בלשכת רשם הירושות, והוא ידון בנימוקים שבעטיים מבוקש לתקן את הצו וכן ייטול לכדי חשבון שיקולים נוספים, כגון משך ההשתהות בבקשה לתיקון צו הירושה, הנימוקים שבעטיים הוגשה הבקשה לתיקון, ומה עשויות להיות התוצאות לתיקון צו הירושה. חשוב לזכור, כי צו הירושה ניתן בהתאם לכללי ירושה על פי דין, כך שאין בבקשה מסוג זה כדי לשנות מחמת טיעונים המופיעים בהתנגדות לצוואה את זהות היורשים או היקף עיזבונם. חוק הירושה הוא זה שקובע את זהות היורשים והיקף החלקים המגיע להם מתוך העיזבון ולכן הבקשה תעסוק למעשה ביישום הוראות חוק הירושה לנוכח עובדה חדשה או טענה חדשה.
מתי יתוקן צו הירושה
השאלה מתי יתוקן צו הירושה מובילה אותנו למקרים השכיחים שבהם מתבקש רשם הירושה או סמכות אחרת שנתנה את הצו לדון בבקשה לתיקון. לדוגמא, אם התגלתה צוואה שבמסגרתה מוריש המנוח זכויות בדירת מגורים לאחד מבניו, והצוואה שותקת לגבי האופן שבו יתחלק יתר עזבונו, הרי שיש צורך בשני הליכים. ראשית יש להיזקק לתיקון צו ירושה באופן שישקף את החלקים החדשים שהיורשים ירשו בהתאם לירושה על פי דין, ויש ליתן צו קיום צוואה שייתן תוקף לחלוקת העיזבון לפי רצונו של המנוח בכל הנוגע לדירת מגוריו של המנוח. מקרה אחר הוא גילוי של יורש נוסף שלא היה ידוע בעת מתן הצו. כך לדוגמא, התברר לפתע כי למנוח היה בן נוסף, בלתי כשיר, השוהה במוסד ואינו מסוגל לנהל את ענייניו, כך שהוא נושל מזכויותיו כיורש בשל היותו חסר ישע. במקרה שכזה יש לתקן את צו הירושה באופן שבו יחולק העיזבון בין כל היורשים לפי דיני הירושה ו-חוק הירושה. מקרה נוסף הוא גילוי של יורש המתגורר במדינה אחרת ואינו מודע להליכי הירושה המתנהלים אחר המנוח. גם במקרה שכזה יש להביא לשינוי צו הירושה על מנת שאותו קרוב רחוק יזכה בחלקו על פי כללי הירושה.במאמר זה נדון גם בסוגיית השיהוי ובהוראות סעיף 72 לחוק הירושה
בקשה לתיקון צו ירושה
סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט שנתן צו ירושה או לבית הדין הרבני שנתן את הצו לתקן את צו הירושה וזאת "על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו. אולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה". הווה אומר, הבקשה לתיקון הצו תוגש לאותה רשות שנתנה את הצו מלכתחילה. אם הרשם לענייני ירושה נתן את הצו הבקשה תוגש לו. אם בית המשפט נתן את הצו, הבקשה תוגש לבית המשפט ואם בית הדין הרבני נתן את הצו, הבקשה לתיקון תוגש לבית הדין הרבני. הרשות שנתנה את הצו, היא זו שתבדוק את נימוקיה, בתוך התייחסות לשאלת ההשתהות והשיהוי בהגשת הבקשה, הנימוק לאותו איחור וכן הנימוקים המהותיים שביסוד הבקשה לתיקון צו ירושה.
מבנה הבקשה לתיקון דומה בעיקרו למבנה של כתב תביעה. הבקשה תכלול את שמות הצדדים שהינם בגדר "מעוניין בדבר", כל אותם צדדים שעשויים להיפגע מתיקון הצו והנימוקים שבעטיים מבוקש לתקן את הצו. 
שאלת השיהוי והאיחור בבקשה לתיקון צו ירושה היא שאלה משמעותית ביותר אשר עשויה להביא לכישלון הבקשה כולה וזאת על פי פסיקה עניפה של בתי המשפט. כך לדוגמא, כבר נפסק בע"א 516/80 כי השתהות בהגשת בקשה לתיקון צו ירושה או בקשה לביטול צו ירושה היא סיבה ראויה שלא להיזקק לבקשה לתיקון.
שיהוי בבקשה לתיקון צו ירושה
שיהוי בהגשת בקשה לתיקון יכול כאמור להביא לדחיית הבקשה, ואולם העמדת נימוק ראוי וסביר המשכנע את בית המשפט כי השיהוי נולד שלא באשמתו של מבקש התיקון עשויה להביא לכך ששאלת השיהוי לא תמנע מבית המשפט לתקן את צו הירושה. במקרה שהתרחש, השתכנע בית המשפט, כי התנהגות המבקשת את תיקון הצו לא לקתה בשיהוי שכן על פי עדותה, היא גילתה שסבתה נפטרה רק בדרך מקרה, כאשר עלתה לקברו של אביה ואיש לא יידע אותה על כך שהוגשה בקשה לצו ירושה. פטירתה של הסבתא שינתה את הרכב היורשים באופן המחייב את תיקון הצו, בהתאם לבקשה ובית המשפט נעתר לבקשת התיקון.
סעיף 72 לחוק הירושה
סעיף 72 לחוק הירושה קובע כי על מנת לתקן צו ירושה יש להביא עובדה חדשה שלא היתה בפני רשם הירושה בעת מתן הצו. עובדה שכזו יכולה להיות פטירתו של אדם המשפיע על הרכב היורשים באופן המחייב את קבלת ה-בקשה לתיקון צו ירושה. פסיקת בתי המשפט עסקה בשאלה מהי עובדה חדשה ומה ההבדל בינה לבין ראיה חדשה. כך לדוגמא, קבע בעבר בית המשפט כי עובדת פטירתו של אדם אינו חדשה והיתה ידועה לרשם לענייני ירושה בעת מתן הצו, והבקשה נסמכת על "ראיה חדשה" לפיה מועד פטירתו של המנוח היה שונה מהמועד שהיה ידוע לרשם. בית המשפט קבע כי סעיף 72 לחוק הירושה אינו מעניק סמכות לבית המשפט לדון בראיה חדשה אלא רק בעובדה חדשה, שכן סעיף 72 לחוק הירושה פותח פתח לדיון בתוקף צו הירושה המהווה פסק דין לכל דבר ועניין מבחינת מעמדו, אך אין בו כדי להרשות ערעור בפועל על פסק הדין באמצעות הבאת ראיות חדשות להוכחת טענה עובדתית. המסקנה היא כי סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר להביא עובדות או טענות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן הצו אך לא ראיות שמטרתן להוכיח את אותן טענות.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
