על מה לחשוב כשעורכים צוואה
עו”ד דיני צוואה ומתנה
על מה לחשוב כשעורכים צוואה
על מה לחשוב כשעורכים צוואה? בניגוד למקובל, חלוקת הרכוש בין היורשים אינה המשימה היחידה העומדת בפני עורך הצוואה. לעיתים מסתבר שחלוקת העיזבון בין היורשים או תכנון ההורשה באופן יעיל וחסכוני, אינן משימות כה פשוטות, כפי שנדמה לנו. האמת היא, שהורשה באמצעות צוואה היא פעולה סבוכה ביותר, ואפילו בצוואות רגילות יכולה הוראה תמימה להקים קושי אדיר ליורשים, ולמנוע מהם חלוקה פשוטה וחסכונית של העיזבון שהותרתם אחריכם. במאמר זה נסקור את הקשיים השכיחים בעת תכנון הורשה באמצעות צוואה העומדים בפני עורך דין צוואות.
קביעת יורש חליף
הצוואה מאפשרת למוריש לקבוע מי יהיו היורשים של הרכוש שתותירו אחריכם (העזבון), אך רבים אינם משקיעים מחשבה בשאלת גורל הירושה לאחר שאחד מאותם יורשים ילך לעולמו. חוק הירושה מכיל מספר סעיפים המתייחסים לאפשרות לקבוע מחליף לאותו יורש שהלך לעולמו, מי שמכונה "יורש חליף". סעיף 41 לחוק הירושה קובע שניתן לרשום בצוואה "יורש במקום יורש" ואילו סעיף 42 לחוק הירושה קובע שהמצווה יכול לקבוע בצוואה גם "יורש אחר יורש". היה והמצווה לא קבע בצוואתו את זהותו של היורש המחליף, תקבע זהותו על פי הוראות חוק הירושה. סעיף 14 לחוק הירושה קובע מי הם "חליפיו של יורש" כך שילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו). הסעיף מוסיף ומפרט מי מחליף
את היורש המקורי במגוון אפשרויות. בנוסף, סעיף 9 לחוק הירושה קובע כי אם מתו שניים כאחד ולא נקבע מי הלך לעולמו קודם, נקבעת זהות היורש המחליף לפי מעמדו כיורש ("יורש ודאי" מול "יורש ספק"). המורכבות שבתכנון הורשה מתגלה כאשר יש צורך ליישם את ההוראות בדבר יורש חליף ולהבין את משמעותן ביחס לגורל הירושה. לדוגמא, הבעל המוריש הוריש את כל עיזבונו לאשתו, ולא הותיר כל הוראה הקובעת מה גורלו של העיזבון לאחר לכתה של האשה לעולמה (יורש אחר יורש). במקרה שכזה, למעשה הותיר הבעל את הקביעה בעניין היורשים הבאים בתור לאשה. חמור מכך. אם האשה יורשת את בעלה ולא עורכת צוואה, הרכוש יתחלק לפי הוראות חוק הירושה, ולא לפי רצונו המקורי של הבעל. במצב אחר, האשה אכן עורכת צוואה ומורישה כרצונה, מבלי שהבעל הבין בעת שערך את צוואתו, שכך יהיו פני הדברים. מצב זה, שנולד מהעדר תכנון הורשה, יכול לגרום לעוגמת נפש רבה ליורשים הפוטנציאליים. כך לדוגמא, לאחר מות הבעל, האשה כתבה צוואה, והחליטה לנשל את אחד הילדים מהעיזבון שקיבלה מבעלה, למרות שהילד היה אהוב על הבעל. דוגמא נוספת היא מצב שבו האשה מתחתנת שוב, ומורישה את הרכוש לבעלה, ולא לילדים המשותפים עם המוריש. הפתרון המתבקש הבסיסי הוא לערוך צוואה שבמסגרתה יקבע המוריש מה יקרה לעיזבון לאחר פטירתו של היורש הראשון, ומה יקרה אם היורש הראשון שקבע, לא יוכל לרשת במועד פטירתו, אך בפועל, הפתרון האופטימלי הוא עריכת צוואה הדדית.
ירושה על תנאי
ירושה על תנאי היא אפשרות נוספת העומדת בפני עורך הצוואה המצווה. חוק הירושה מאפשר למצווה לקבוע בעת עריכת הצוואה תנאי או תנאים שימנעו מהיורש לכלות את העיזבון, באופן שלא יוותרו נכסים ליורש הבא בתור (יורש אחר יורש). כך לדוגמא, תנאי הקובע כי היורש הראשון לא יוכל לתת במתנה את נכסי העיזבון לאחר, ובנוסף לא יוכל לצוות בצוואה באופן מנוגד להוראת המוריש המקורית בצוואתו. תנאי זה תואם גם הוראת חוק הירושה הקובעת בהסדר יורש אחר יורש כי אסור ליורש הראשון להוריש לאדם אחר את הנכסים שיורש היורש השני. כאמור, חוק הירושה אינו מונע מהיורש הראשון להעביר את הנכסים שירש לאדם אחר אם במתנה ואם באמצעות מכירה, ועל כן מי שמבקש להגן על העיזבון לטובת היורש השני, חייב לציין תנאי המונע ממנו לעשות כן. ברם, מרבית המצווים אינם מודעים לכך שהם יכולים להגביל את השימוש שעושה היורש הראשון בעיזבון שירש ולקבוע בצוואה איסור על מכירת הרכוש או העברתו לאחר, וכך להבטיח שהיורש השני יקבל את חלקו בעיזבון כפי שהתכוון המצווה המקורי.
נאמנות בצוואה
נאמנות בצוואה מכונה גם הקמת הקדש בצוואה. חוק הנאמנות מאפשר למצווה לקבוע כי היורש יהיה "הנהנה" אך השליטה בעיזבון תהא של אדם "נאמן". מטרה זו מושגת באמצעות הקמת "נאמנות בצוואה" או "הקדש בצוואה". במסגרת צוואתו, המצווה מורה על הקמת נאמנות, קובע את שמה, ונותן לנאמן הוראות ביחס לאופן חלוקת העיזבון וההנאה ממנו. בדרך זו, שולט המצווה על עיזבונו גם לאחר מותו. כך לדוגמא, יכול המצווה לקבוע בצוואתו כי הנאמן יעביר קצבה חודשית ליורש עד גיל 30, ורק כאשר היורש יגיע לגיל המתאים, יעביר הנאמן את העיזבון לרשות היורש. המוריש יכול להקים נאמנות שמחזיקה את כל נכסיו, מושקעת בהשקעה סולידית, ותורמת מדי שנה כספים למטרה ציבורית, כך ששוויה של הנאמנות לא יפחת לעולם, והנאמנות תחיה לעד. בדרך שכזו, שולט המנוח על עיזבונו לעולמי עד, חרף העובדה שחוק הירושה מתנגד למנגון שכזה המכונה גם "שלטון היד המתה"..
סכסוכי ירושה צפויים
מצווה פיקח יכול לצפות מצבים שבהם היורשים יריבו על חלוקת העיזבון גם במצב שבו ההורשה היא שיוויונית. לדוגמא, אם הצוואה קובעת 3 יורשים אחים שירשו את המוריש בחלקים שווים, אך בעיזבון קיימות 2 דירות וסכום כסף משמעותי, צפוי שכל האחים היורשים ירצו את הבעלות בדירות, אך אין די דירות כמספר היורשים. במצב שכזה, רשאי המוריש לקבוע מראש, כי שניים מן היורשים יזכו כל אחד בדירה משלו, ואילו היורש הנותר יזכה בסכום הכסף כולו. אפשרות אחרת היא למנות מנהל עיזבון אשר ימכור את שתי הדירות, יוסיף את התמורה לסכום הכסף שכבר מופקד בבנק, ויחלק את מלוא העיזבון ל-3 חלקים שווים. באופן שכזה יכול המוריש לפתור מלתכחילה סכסוכי ירושה צפויים. מקרים סבוכים יותר הם אלו המערבים בתוכם הכרעות ביחס לחלוקת מניות בחברה בע"מ שנמצאת בבעלות המוריש. חלוקת המניות בין היורשים אינה קובעת רק את שווי הזכות של היורשים בנכסי החברה אלא גם את השליטה בחברה. מצב סבוך זה דורש תכנון מיוחד המתאים למקרה הספציפי של המוריש, מבחינת רצונו, מספר היורשים וכו'.
מינוי מנהל עיזבון בצוואה
ניתן להורות בצוואה כי ימונה מנהל עיזבון, וזאת על מנת שידאג לחלוקת הרכוש לפי הוראות המוריש בצוואתו. כאמור, המוריש יכול לצוות בצוואתו גם את היקף הנכסים שבהם יזכה כל יורש מתוך עיזבונו, וגם את הדרך והצורה שבה ימומשו הנכסים הנמצאים בעיזבון, על מנת שהחלוקה תהיה היעילה והכלכלית ביותר. לדוגמא, ניתן לצוות שכל הדירות שבבעלות המצווה יימכרו בדרך של מכרז למרבה במחיר על ידי מנהל העיזבון, ולאחר מכן תחולק התמורה לפי יחס שהמצווה יקבע בצוואה. מינוי מנהל עיזבון עשוי לחסוך מחלוקת בין היורשים, ולמנוע סכסוך ירושה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שיש לשלם למנהל עיזבון ומדובר בעלויות לא קטנות, העשויות להגיע ל 3-4 אחוזים משווי הנכסים שבעיזבון. במצב זה, מצווה שקובע מראש את דרך החלוקה של נכסי העיזבון והתנאים שבהם יירשו יורשיו את נכסיו, עשוי למנוע את הצורך במנהל העיזבון, ולהבטיח שהיורשים יזכו במלוא חלקם, ללא צורך לשלם הוצאות לבעלי תפקיד.
מיסוי על הורשה בצוואה
הוראות המוריש בצוואתו צריכות להתייחס גם לשאלת המיסוי שחל על הנכסים שהוא מוריש. כידוע, בישראל, במועד עריכת המאמר, אין מס ירושה, ואולם לאחר שיורש קיבל לידו נכס, כגון דירה, יש לתת את הדעת על המיסים שעשויים לחול עליו, כאשר ינסה למכור אותו, ולקבוע כבר בצוואה את הדרך המיטבית להעברת הנכס ליורש, באמצעות תכנון מס מיטבי. בשוק הישראלי קיימים עורכי דין ירושה המסוגלים להעריך את החשיפה הצפויה מול רשויות המס בשל הוראות הצוואה ולהציע פתרונות לחסכון בכספי המיסים. לשם בדיקת המס החל על נכסים העוברים בירושה, יש להתייעץ עם עורך דין צוואות המומחה בתחום המיסוי, בכדי שתכנון ההוראות בצוואה יהיה אופטימלי.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
