ד"ר רן מובשוביץ מייצג לקוחות ישירות אך ורק בדיני ירושה, צוואה, סכסוכי ירושה ומתנות והענקות בתוך המשפחה. משרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
כאשר בני משפחה אומרים לי "הוא כבר היה עם דמנציה", אני כמעט תמיד שואל שאלה נוספת: מה הדמנציה עשתה ליכולת שלו להבין את הצוואה ביום שבו ערך אותה?
זו השאלה שמפרידה בין אבחנה רפואית לבין עילת התנגדות.
אדם יכול להיות מאובחן בדמנציה ועדיין להבין שהוא עורך צוואה, מהו רכושו, מי בני משפחתו ומה תהיה התוצאה של הוראותיו. מנגד, אדם שלא קיבל אבחנה מסודרת יכול להיות במצב של בלבול חריף, דליריום או הפרעה אחרת שפגעה ביכולת ההבנה בזמן אמת.
דמנציה אינה מבחן משפטי
המשפט אינו שואל אם המצווה היה "חולה". הוא שואל אם ידע להבחין בטיבה של צוואה לפי סעיף 26 לחוק הירושה.
לכן חשוב לבחון:
- חומרת הירידה הקוגניטיבית;
- תפקוד ביום-יום;
- תוצאות מבחנים קוגניטיביים;
- תנודתיות במצב;
- תרופות ואירועים חריפים;
- מסמכים בסמוך למועד הצוואה;
- והאם קיימת זיקה בין המצב לבין ההוראה שבמחלוקת.
מחשבות שווא והזיות – הקשר לצוואה הוא לב העניין
אם אדם האמין באופן כוזב שבתו גנבה את כספו ונישל אותה בשל אותה אמונה, עשויה להיות חשיבות ישירה למחשבת השווא.
אם ההזיות עסקו בנושא אחר לחלוטין, וביום הצוואה הוא ניהל שיחה עקבית והבין את הוראותיה, עצם קיומן אינו מביא אוטומטית לבטלות.
המבחן אינו כמה מוזרה הייתה המחשבה, אלא האם היא שלטה בהחלטה הצוואתית.
להבחנה בין מחשבות שווא לבין עילת הטעות ראו: טעות בצוואה.
בלבול רגעי מול ירידה קבועה
רשומה אחת שבה נכתב "מבולבל" אינה שוות ערך לאבחנה כוללת. צריך לברר מה היה מקור הבלבול, כמה זמן נמשך ומה היה מצבו לפני ואחרי.
באותה מידה, רשומה יחידה שבה נכתב "צלול" אינה מוחקת תיק רפואי שלם.
כאשר אני מנתח תיק כזה, אני מחפש רצף ולא מילה אחת.
מה לחפש בתיק הרפואי?
תיעוד על התמצאות, זיכרון, שיפוט, קבלת החלטות, הזיות, דליריום, שינוי תרופתי, בדיקות קוגניטיביות והערכות מומחים. אבל כל מסמך נבחן לפי קרבתו למועד הצוואה ולפי ההקשר שבו נכתב.
למבחן המשפטי המלא ולדרך שבה נבנה תיק אי-כשירות ראו: כשירות המצווה לערוך צוואה.
מן הפסיקה
בפרשת רובינשטיין נקבע כי אין די להוכיח, כי המצווה סבל מהזיות, ואף אין די בהוכחה שהזיות אלו היו קשורות להוראות הצוואה, אלא שיש להוסיף ולהראות, כי הזיות אלו גם הביאו לשינוי הוראות הצוואה, במנוגד לרצונו של המצווה וכך נאמר: "גם מקום בו סבל פלוני מרגעים או אף מתקופות שבהם נתערפלה דעתו, הרי אם מצא בית המשפט כי היה צלול ביום עשיית הצוואה – ולא כל שכן, אם כך היו פני הדברים במועד עשייתה הלכה למעשה – הריהו רשאי וצריך לקבוע, כי פלוני "הבין את טיבה" של הצוואה שעה שעשה אותה".
בהלכת ליב"י קבע השופט חשין כי צוואה שנערכה על ידי מצווה שהונע בידי "כוחות שמעבר לו" אשר הציבו "לפניו מציאות מעוותת שאינה בנמצא – לא נכיר בה ונורה על ביטולה למפרע". גם בפרשת כלפה נפסק כי בית המשפט יבטל צוואה אם "נעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה".
פרשת קרן לב"י הניבה גם דעת מיעוט מפיו של השופט גולדברג, אשר גרסה כי עצם העובדה שרצונו של המצווה מעוות אינה שוללת את היות הרצון המעוות אמיתי ואותנטי. ניתן להשתמש בחידוד זה כטענת הגנה, במקרה שבו המבקש להוכיח את אי כשרותו של המצווה טוען, כי ההוראות המעוותות והמוזרות של הצוואה מחייבות את פסילתה.
אודות ד"ר רן מובשוביץ
ד"ר רן מובשוביץ מייצג לקוחות ישירות אך ורק בתיקים בדיני ירושה, צוואה, סכסוכי ירושה ומתנות והענקות בתוך המשפחה. לצד הייצוג הישיר, הוא מעניק גם לעורכי דין ייעוץ וליווי מקצועי בתיקים מורכבים בתחום.
משרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
