ד"ר רן מובשוביץ מייצג לקוחות ישירות אך ורק בדיני ירושה, צוואה, סכסוכי ירושה ומתנות והענקות בתוך המשפחה. משרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
כאשר נטענת אי-כשירות, הדיון נוטה מהר מאוד להגיע למומחה רפואי. אלא שהטעות היא לחשוב שמרגע שמונה מומחה – התיק עבר לידיו.
הוא לא.
המומחה מספק לבית המשפט הערכה רפואית רטרוספקטיבית. בית המשפט הוא שמכריע אם המבחן המשפטי של סעיף 26 התקיים.
מה המומחה באמת רואה?
לא את המצווה. בדרך כלל הוא רואה את הרשומות שנוצרו בחייו.
לכן איכות חוות הדעת תלויה במידה רבה באיכות החומר:
- עד כמה הוא סמוך למועד הצוואה;
- האם יש תיעוד קוגניטיבי;
- האם הרשומות עקביות;
- האם אירוע חריף השפיע על התפקוד;
- והאם המומחה מבחין בין אבחנה רפואית לבין השאלה המשפטית.
מינוי מומחה בבית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי הסדר מיוחד ביחס למומחים. אין להעתיק אוטומטית את מנגנון חוות הדעת מתביעה אזרחית רגילה.
ההסדר קבוע כיום בתקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020: בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו אף שלא בהסכמת בעלי הדין; בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב עליהן בכתב בתוך ארבעה עשר ימים; מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, על יסוד בקשה מנומקת; ובעל דין אינו מגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא בהתאם להחלטת בית המשפט (תקנה 25(ח)).
נדגיש כי אין במגבלה על הגשת חוות דעת מטעם בעל דין כדי למנוע פנייה עצמאית של בעל דין, באמצעות עורך הדין המייצג אותו, למומחה רפואי מכובד, על מנת שיערוך חוות דעת שעל יסודה ניתן יהיה להיערך לשאלות הבהרה ולחקירת המומחה מטעם בית המשפט בהמשך.
מה צריך להיות בבקשה למינוי?
לא די לומר "המנוח היה מבוגר". צריך להציג תשתית הקשורה ליכולת הקוגניטיבית או הנפשית במועד הרלוונטי.
מסמך רפואי סמוך, הערכה קוגניטיבית, תיעוד של דליריום או חומר אחר יכול להצדיק בירור. מחלה גופנית שאינה קשורה להבנה אינה בהכרח עושה זאת.
נפסק כי "עניין שברפואה" יש להוכיח בחוות דעת רפואית (ע"א 472/81 קצין התשלומים נ' אברג'יל; רע"א (נצ') 4662-05-15 פל. נ' אבו יונס ואח'; רע"א 1023/16 פל. נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19/6/2016)).
מי יכול לשמש מומחה רפואי?
בחירת המומחה נעשית על ידי בית המשפט לענייני משפחה אשר מחזיק פנקס מומחים, ממנו הוא בוחר את המומחה שיבחן את המקרה שבפניו ויגיש לו את חוות דעתו. במקרים אחרים, רשאים בעלי הדין להסכים על זהותו של המומחה, ובית המשפט ייעתר לבקשתם וימנה את המומחה הרפואי. רק רופא מומחה כגון פסיכיאטר, פסיכוגריאטר או גריאטר יכול לשמש כמומחה רפואי בשאלת כשרות לערוך צוואה. לא ניתן למנות פסיכולוג מומחה ומי שאינו רופא הרשום בפנקס הרופאים לעריכת חוות דעת רפואית קבילה לבית המשפט לענייני משפחה.
האם חוות הדעת היא חזות הכל?
לא.
עורך הצוואה, עדים ואנשים שפגשו את המצווה בזמן אמת עשויים להציג תמונה חשובה. עם זאת, אין להקל ראש במעמדו של מומחה מטעם בית המשפט. תקיפה יעילה של חוות דעת מחייבת לזהות פער ממשי: חומר חסר, הנחה רפואית שגויה, קפיצה לוגית, התעלמות מרשומה משמעותית או חריגה מן התחום המקצועי.
להרחבה: פסילת חוות דעת רפואית וחקירת מומחה בית משפט.
מעמדה של חוות הדעת: עדות סברה
חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט היא חוות דעת רטרוספקטיבית, כלומר – המומחה מחווה דעתו על מצבו של אדם שנפטר, מבלי שבדק אותו ישירות, אלא רק על סמך התיעוד הרפואי המוצג לפניו. מכיוון שהמומחה לא חווה את המנוח בחושיו, עדותו וחוות דעתו הן עדות סברה. עדותו של המומחה היא "חריג" לכלל הפוסל עדות סברה, שכן בית המשפט מעניק לחוות הדעת של המומחה מטעמו משקל רב, חרף העובדה שמדובר בהנחה המבוססת על תיעוד רפואי.
בפרשת שוורץ נקבע, כי מבחינה ראייתית, לעיתים דווקא עדות של עורך הדין שניסח את הצוואה או העדים לעריכתה, עדיפות על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי (ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, נד(2) 215; ע"א קרן ליב"י נ' בינשטוק, מח(3) 705). אדם שהיה עד לעריכת הצוואה יכול להצביע על התנהלותו של המנוח וללמד את בית המשפט על מצבו בעת עריכת הצוואה, כמי שחווה את הדברים בחושיו. לכן, עדיף להביא לבית המשפט עדות ישירה של אדם שנכח במועד עריכת הצוואה, ובלבד שהוא נטול אינטרס בתוצאות הדיון ומהימנותו אינה מוטלת בספק.
השפעה אסורה על מומחה רפואי
אסור בתכלית האיסור לזהם את ידיעותיו של מומחה בית המשפט בחשיפתו לתכתובות אישיות, מכתבים, רשומות, סרטונים, תמונות, כתבי בי דין ומידע ראייתי אחר שאסף אחד מבעלי הדין, ובמיוחד אסור הדבר כאשר מטרתו של אותו מידע שנחשף הוא להשפיע על המומחה לקבוע כי המנוח היה חסר כשרות לערוך צוואה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בלוד, בתיק בקשת רשות ערעור בייצוגו של עו"ד ד"ר מובשוביץ, כי ניסיונו של בעל דין להציג למומחה בית משפט חוות דעת של מומחה רפואי שהוא עצמו זימן, אסורה לחלוטין שכן מדובר בניסיון להשפיע עליו. פסיקות אלו אינן אלא יישום של האיסור הידוע מבית מדרשו של בית המשפט העליון, על הגשת מסמכים מסוג כלשהו, למעט מסמכים רפואיים, למומחה בית המשפט. האיסור הוא כה מקיף, עד כי אף נאסר להגיש למומחה בית משפט ספרות של מדע הרפואה על מנת להוכיח לו מה המצב הרפואי, ונקבע כי מדובר בעדות שמיעה.
לאחרונה פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק שבו ייצג עו"ד ירושה ד"ר רן מובשוביץ, הוצאות כבדות כנגד בעל דין שנתפס בקיום קשר נסתר עם מומחית בית המשפט לגרפולוגיה. עניינו של אותו קשר נסתר היה בשיחה על מהותה של חוות הדעת וכיצד ניתן להימנע מטענות עתידיות כנגד חוות הדעת, לכשתוצא. מן התכתובות השתמע, כי המומחית ידעה כבר באותה עת, עוד בטרם כתבה את חוות דעתה, מה עמדתה, והתייעצה עם אותו בעל דין בסתר, לעניין ההתמודדות העתידית עם טענותיו של הצד שמנגד.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
