ד"ר רן מובשוביץ מייצג לקוחות ישירות אך ורק בדיני ירושה, צוואה, סכסוכי ירושה ומתנות והענקות בתוך המשפחה. משרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
פסילת חוות דעת מול דחיית מסקנה
הביטוי "פסילת חוות דעת" נשמע דרמטי, ולעיתים משתמשים בו במקום שבו הכוונה האמיתית היא פשוט לשכנע את בית המשפט שלא לקבל מסקנה מסוימת.
צריך להבחין בין פסילת המומחה או חוות הדעת מטעם פגם מהותי לבין דחיית מסקנתו או הפחתת משקלה.
אלה אינם אותו דבר.
נפסק: "חוות דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך כלל את מסכת העובדות הרלוונטית ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה" (תמ"ש (נצ') 3760-02 ה. (ר.) א.א נ' א. ח.א.א.א, פורסם במאגרי המידע). המדיניות הנוהגת היא כי חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לא תיפסל אלא בשל פגמים חמורים היורדים לשורשם של דברים, וזאת על מנת שבפני בית המשפט יעמדו כל הראיות הרלוונטיות.
מתי עשוי להיות בסיס לפסילה?
כאשר קיים פגם היורד לשורש ההליך: ניגוד עניינים, חריגה מסמכות, חשיפה פסולה לחומר, פגיעה בהוגנות או כשל אחר שמצדיק את הצעד החריג.
ומתי נכון יותר לתקוף את המשקל?
כאשר הבעיה היא מקצועית: הרשומות אינן סמוכות, המומחה התעלם ממסמך, הסיק מסקנה שאינה נובעת מהחומר, לא התמודד עם נתון סותר או חרג מן השאלה שהתבקש להשיב עליה.
במקרים כאלה המטרה אינה בהכרח "לפסול" אלא לפרק את הנימוק.
הקול האסטרטגי
כאשר אני מכין חקירה של מומחה רפואי, אני לא מתחיל בשאלה "איך מוכיחים שהוא טועה". אני מתחיל בשאלה: איזו הנחה חייבת להיות נכונה כדי שהמסקנה שלו תעמוד?
אם מצליחים לערער את ההנחה המרכזית, לעיתים המסקנה נחלשת מעצמה.
להרחבה על תפקיד המומחה בשאלת הכשירות: מומחה רפואי בהתנגדות לצוואה, ולמבחן המשפטי עצמו: כשירות המצווה לערוך צוואה.
מבחני הפסיקה לפסילת חוות דעת
בפרשת אדרי נפסקו אמות המידה לפסילת חוות דעת רפואית: "פסילת מומחה רפואי מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר נמצא פגם היורד לשורש העניין: כגון, פגם בשיקול הדעת שהפעיל המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ובאובייקטיביות של חוות דעתו, אינה צריכה להביא לביטול חוות הדעת" (רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ).
לכך יש להוסיף את הקביעה בפרשת רונית מזרחי הקובעת "פסילת חוות הדעת תעשה רק במקרים שבו עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקום שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב" (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, נו(4) 673). השופט י' טירקל הוסיף וקבע כי "יש להעדיף במקרה זה את השיקול של טוהר ההליכים המשפטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש בעניין זה".
החובות המוטלות על המומחה מטעם בית המשפט הן אותן חובות המוטלות על בית המשפט עצמו: החובה לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה שכל אלה גם ייראו. נפסק כי "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה".
בפרשת ת"ע 22376-02-20, בייצוג משרד עורך דין לענייני ירושה ד"ר רן מובשוביץ, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי תקשורת סמויה בין ב"כ התובע את קיום הצוואה למומחית בית המשפט שהינה גרפולוגית אסורה, וחייב את התובע בהוצאות נכבדות. במסגרת הבקשה הוכח, כי המומחית פנתה לב"כ התובע והתייעצה איתו לגבי היקף חוות הדעת, כאשר פסיקת בית המשפט העליון קובעת, כי פניה ישירה של ב"כ המשיב אל המומחית והיענותה של המומחית לפניה זו, מבלי שהצד האחר יודע עליה, בין אם מדובר בפניה שנערכה בטרם או לאחר מתן חוות הדעת – הינה בבחינת "בל יעשה" ועל כן משמעותה המיידית היא ביטול חוות הדעת ופסילתו של המומחה לכהן בתפקיד (ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' עורך-דין ד"ר שגב, פ"ד מ(3) 706 (1986)).
חשוב להדגיש: מבחני הפסילה שנסקרו לעיל אינם ייחודיים למומחה רפואי. כפי שממחיש המקרה בת"ע 22376-02-20 שהוזכר לעיל — שם דובר במומחית גרפולוגית שנתנה חוות דעת בעניין אותנטיות הצוואה — אותם עקרונות (פגיעה בכללי הצדק הטבעי, תקשורת סמויה עם אחד הצדדים, משוא פנים) חלים באותה מידה על פסילת מומחה בתחום כתב-יד, שמאות או כל תחום מקצועי אחר שבו ממונה מומחה מטעם בית המשפט. להרחבה כללית על מעמדם וחקירתם של מומחים בהליכי ירושה (לא רק רפואיים) ראו חוות דעת מומחה וחקירת מומחה בבית המשפט.
שאלות הבהרה וחקירת המומחה: ההסדר הדיוני
ההסדר הדיוני בבית המשפט לענייני משפחה קבוע כיום בתקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020: בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב עליהן בכתב בתוך ארבעה עשר ימים. מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת לחקור אותו, אלא אם כן הורה בית המשפט שבעל דין רשאי לחקור את המומחה גם בלא שהוגשו שאלות הבהרה.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
