ד"ר רן מובשוביץ הוא עורך דין העוסק בדיני ירושה, צוואות ומתנות במשפחה ובייצוג בסכסוכי ירושה. הוא מחבר הספר "סכסוכי ירושה – הלכה למעשה". משרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
התנגדות לצוואה היא ההליך שבאמצעותו מבקש אדם למנוע מתן צו קיום לצוואה, בטענה כי אין לקיים אותה, כולה או חלקה. ההתנגדות מוגשת לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה ולפני שניתן הצו.
הסיבות להתנגדות שונות ממקרה למקרה. לעיתים הטענה היא שהמצווה לא היה כשיר להבין את טיבה של הצוואה; לעיתים נטען כי הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת, כי אחד הנהנים היה מעורב בעריכת הצוואה, כי נפל בה פגם מהותי או צורני, או כי המסמך שהוגש כלל אינו צוואתו האמיתית של המנוח.
אלא שעצם קיומה של צוואה מקפחת, חריגה או אפילו מקוממת אינו הופך אותה לפסולה. אדם רשאי להוריש את רכושו כרצונו. לכן השאלה האמיתית בהתנגדות לצוואה אינה אם הצוואה "הוגנת", אלא אם היא משקפת את רצונו החופשי, האמיתי והכשיר של המצווה ואם נערכה בהתאם לדין.
ההתנגדות צריכה להיות מוגשת בשלב שבו בקשת הקיום עדיין תלויה ועומדת. אם כבר ניתן צו קיום צוואה, המסלול המשפטי משתנה ובדרך כלל יש לבחון בקשה לביטול צו קיום צוואה לפי סעיף 72 לחוק הירושה.
בקצרה: אם הוגשה בקשה לקיום צוואה ואתם סבורים שיש סיבה משפטית שלא לקיימה – זהו השלב לבחון התנגדות. אם כבר ניתן צו קיום – אין מדובר עוד בהתנגדות רגילה, אלא בהליך אחר.
מחפשים ייצוג משפטי בהליך עצמו? ראו עורך דין התנגדות לצוואה – ייצוג אסטרטגי בסכסוכי צוואה.
עודכן: אוגוסט 2026
וידאו: התנגדות לצוואה – המדריך המקיף
מהי התנגדות לצוואה?
לאחר פטירת המצווה, עצם קיומו של מסמך הנחזה להיות צוואה אינו מספיק כדי לפעול מכוחו. יש להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה. צו הקיום מצהיר על תוקפה של הצוואה ומאפשר לממש את הזכויות שנקבעו בה.
בשלב שבין הגשת הבקשה לבין מתן הצו רשאי מי שהוא בעל מעמד להתנגד לקיום הצוואה.
סעיף 67 לחוק הירושה משתמש במונח "כל המעוניין בדבר". משמעותו אינה שכל אדם הסבור שהצוואה אינה ראויה רשאי להתנגד לה. נדרש אינטרס משפטי ממשי בתוצאות ההליך.
להרחבה ראו מי יכול להתנגד לצוואה – מיהו "מעוניין בדבר".
אם מוגשת התנגדות כדין ומתעוררת מחלוקת המחייבת הכרעה שיפוטית, ההליך אינו נשאר הליך מנהלי פשוט אצל הרשם לענייני ירושה, אלא מתברר במסלול השיפוטי הקבוע בחוק.
נעיר כבר כאן: התנגדות לצוואה אינה "ערעור על צוואה". לפני שניתן צו מתנגדים לבקשה לקיום הצוואה. לאחר שניתן צו, יש לבחון ביטול או תיקון שלו. ערעור הוא הליך אחר, המוגש על פסק דין או החלטה שיפוטית.
מתי מגישים התנגדות לצוואה?
ההתנגדות מוגשת לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה ולפני שהצו ניתן.
הודעה על הגשת הבקשה מתפרסמת בהתאם לדין ולנוהל החל, ובה מופיע המועד להגשת התנגדויות.
יש משמעות רבה למועד המופיע בפרסום.
עם זאת, איחור אינו מוביל בהכרח למסקנה שהאפשרות להתנגד אבדה. בנסיבות המתאימות ניתן לבקש הארכת מועד, כל עוד טרם ניתן צו קיום. לכן אדם שגילה באיחור כי הוגשה בקשה לקיום צוואה אינו צריך להניח שהמצב אבוד – אך עליו לפעול ללא דיחוי.
להרחבה ראו מועדים להגשת התנגדות לצוואה והארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה.
ומה אם כבר ניתן צו קיום צוואה?
זהו מצב שונה.
לאחר שניתן צו קיום, אין עוד בקשה תלויה ועומדת שאפשר "להתנגד" לה. יש לבחון הגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה או לתיקונו מכוח סעיף 72 לחוק הירושה.
ההליך קשה יותר בדרך כלל, בין היתר משום שבית המשפט או הרשם יידרשו לשאלה מדוע העובדות או הטענות לא הובאו קודם לכן, ואם המבקש פעל בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר שנודע לו עליהן.
בקשה לביטול צו קיום צוואה מוגשת במסלול הקבוע בדין ובשירות רשם הירושה, ובהתאם לנסיבות היא עשויה לעבור להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
להרחבה ראו ביטול צו קיום צוואה.
מתי יש סיבה אמיתית לחשוד בצוואה?
אנשים מגיעים אלי לעיתים עם משפט אחד: "הצוואה לא הגיונית".
זה כשלעצמו אינו מספיק.
מנוח רשאי להעדיף ילד אחד על פני האחר, להוריש לידיד, למטפל או אפילו להדיר את משפחתו. דיני הירושה אינם מחייבים את המצווה להיות שוויוני, נחמד או צודק בעיני בני משפחתו.
השאלה היא מדוע נוצרה התוצאה החריגה.
יש נסיבות שמצדיקות בדיקה מעמיקה יותר, למשל:
- שינוי קיצוני ופתאומי ביחס לצוואות קודמות;
- הדרת ילד או בן משפחה שהיה בקשר קרוב עם המצווה ללא הסבר מוכר;
- צוואה שנערכה בתקופה של ירידה קוגניטיבית משמעותית;
- תלות חריגה של המצווה באחד הנהנים;
- בידוד של המצווה ממשפחתו ומחבריו;
- נהנה שבחר את עורך הדין, תיאם את הפגישה, העביר את הוראות הצוואה או היה מעורב באופן משמעותי בהכנתה;
- צוואה שנערכה בסודיות חריגה בנסיבות שבהן אדם אחר שלט במידע שהגיע למצווה;
- הבדל בלתי מוסבר בין מורכבות הצוואה לבין מצבו הקוגניטיבי או יכולתו של המצווה באותה תקופה;
- חתימה, כתב יד או מסמך המעוררים שאלות בדבר אותנטיות;
- מידע של עדים הסותר את הסיפור העולה ממסמך הצוואה.
אף אחד מן הסימנים האלה לבדו אינו מוכיח שהצוואה פסולה.
לעומת זאת, הצטברות של מספר סימנים יכולה להצדיק חקירה משפטית וראייתית רצינית.
מי רשאי להגיש התנגדות לצוואה?
סעיף 67 לחוק הירושה מאפשר ל"מעוניין בדבר" להגיש התנגדות לקיום צוואה.
בדרך כלל מדובר במי שזכויותיו בעיזבון עשויות להיות מושפעות באופן ממשי אם הצוואה תקוים או תיפסל: יורש על פי דין, זוכה לפי צוואה קודמת או אדם אחר בעל אינטרס משפטי ישיר בתוצאות ההליך.
לא די בסקרנות, בכעס או בתחושה שהמנוח נהג שלא בצדק.
גם שאלת מעמדו של זוכה בצוואה קודמת אינה תמיד פשוטה, בעיקר כאשר קיימות מספר צוואות, ביטולים או הוראות סותרות. לכן שאלת המעמד צריכה להיבחן לפי מערכת הצוואות והזכויות הספציפית בכל תיק.
להרחבה ראו מי יכול להתנגד לצוואה.
העילות המרכזיות להתנגדות לצוואה
אין "עילה אחת" הנקראת התנגדות לצוואה.
ההתנגדות היא ההליך. כדי שתתקבל, יש לבסס עילה משפטית שבכוחה להביא לכך שהצוואה, או הוראה מתוכה, לא תקוים.
אלה העילות המרכזיות המתעוררות בפועל:
| עילה | השאלה המרכזית | מה בודקים בראיות |
|---|---|---|
| אי-כשירות לצוות | האם המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה? | מסמכים רפואיים, מצב קוגניטיבי, תרופות, התנהגות ועדויות בסמוך למועד הצוואה |
| השפעה בלתי הוגנת | האם רצונו החופשי של המצווה נפגע בשל השפעה אסורה? | תלות, בידוד, שליטת הנהנה, קשרים עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה |
| מעורבות בעריכת הצוואה | האם הזוכה לקח חלק בעריכת הצוואה באופן שנכנס לגדר סעיף 35? | מי פנה לעורך הדין, מי מסר הוראות, מי נכח, מי שילם ומה היה חלקו של הנהנה |
| פגם בצוואה | האם התקיימו דרישות הצורה והיסודות הנדרשים בחוק? | המסמך המקורי, חתימות, עדים, אישורים ונסיבות העריכה |
| זיוף או חוסר אותנטיות | האם המסמך או החתימה אכן של המצווה? | מקור המסמך, דוגמאות כתב יד וחתימה, מומחה וראיות נסיבתיות |
| תרמית, איום או תחבולה | האם הציווי נוצר בשל אמצעי פסול שפגע ברצון המצווה? | התכתבויות, עדים, אירועים שקדמו לצוואה ומערכת היחסים |
| הוראה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי אפשרית | האם ניתן לקיים את הוראת הצוואה מבחינה משפטית? | נוסח הצוואה והדין החל |
להרחבה מלאה על כל עילה ראו עילות התנגדות לצוואה – המדריך המלא.
אי-כשירות לצוות – סעיף 26 לחוק הירושה
סעיף 26 לחוק הירושה קובע את הכלל ביחס למצווה שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה.
המועד הקובע הוא מועד עריכת הצוואה.
זהו פרט קריטי.
דמנציה, אלצהיימר או מחלה אחרת אינן מבטלות צוואה באופן אוטומטי. אדם יכול לסבול ממחלה קוגניטיבית ועדיין להיות כשיר לצוות ברגע נתון; ומנגד, אדם ללא אבחנה פורמלית עשוי להיות במצב שאינו מאפשר לו להבין את הפעולה שהוא מבצע.
בפסיקה הודגש כי הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה אם המצווה ידע לומר את שמו או לזהות את ילדיו. נבחנת יכולתו להבין שמדובר בצוואה, את היקף רכושו, את האנשים שעשויים לצפות לרשת אותו ואת משמעות ההוראות שהוא נותן.
בתיקי כשירות, הרשומה הרפואית היא לעיתים רק נקודת ההתחלה. יש חשיבות גם לעדים שפגשו את המצווה, למסמכים שכתב, לפעולות כלכליות שביצע, להתנהגותו ולנסיבות שבהן נוצרה הצוואה.
להרחבה ראו כשירות המצווה לערוך צוואה.
השפעה בלתי הוגנת – סעיף 30 לחוק הירושה
לא כל השפעה היא השפעה בלתי הוגנת.
בני אדם משפיעים זה על זה כל חייהם. ילדים מבקשים מהוריהם, בני זוג משכנעים זה את זה, מטפלים יוצרים קשר רגשי ולעיתים אדם אף אומר בגלוי: "אם תטפל בי – אדאג לך בצוואה".
השאלה היא מתי ההשפעה חוצה את הגבול ופוגעת ברצונו החופשי של המצווה.
בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה גובשו מבחני עזר שהפכו לכלי מרכזי בבחינת השפעה בלתי הוגנת: עצמאות המצווה, תלותו וסיוע שקיבל, קשריו עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה.
אלה אינם "תנאים טכניים" שצריך לסמן עליהם וי. הם אמצעים לבחינת מערכת היחסים האמיתית.
אדם יכול להיות תלוי פיזית לחלוטין ובכל זאת עצמאי ברצונו. לעומת זאת, אדם עצמאי יחסית מבחינה גופנית יכול להיות מבודד רגשית, מפוחד או נשלט.
מניסיוני, הטעות היא לחפש "אירוע השפעה" בודד. בתיקים רבים ההשפעה אינה מתרחשת בשיחה אחת אלא נוצרת בהדרגה: בידוד, יצירת תלות, שינוי האופן שבו המצווה תופס את ילדיו, שליטה במידע ולבסוף יצירת סביבה שבה החלטה מסוימת הופכת כמעט בלתי נמנעת.
להרחבה ראו השפעה בלתי הוגנת בצוואה – מבחני מרום.
מעורבות בעריכת צוואה – סעיף 35 לחוק הירושה
סעיף 35 לחוק הירושה עוסק במצבים שבהם הוראת צוואה מזכה אדם שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן במקרים המתייחסים לבן זוגו של אותו אדם.
מדובר בהוראה משמעותית מאוד, אך יש להיזהר מפישוט יתר.
לא כל סיוע של נהנה למצווה מוביל אוטומטית לפסילה.
הסעת המצווה לעורך הדין, תיאום פגישה או תשלום שכר טרחה יכולים להיות רלוונטיים, אבל משמעותם תלויה במכלול הנסיבות ובמידת המעורבות.
השאלות שאני מחפש הן, בין היתר: מי בחר את עורך הדין? מי יצר איתו את הקשר הראשון? מי מסר לו מידע על המשפחה והרכוש? ממי הגיעו ההוראות המהותיות? האם הנהנה היה נוכח בפגישה? האם היה קשר עצמאי אמיתי בין עורך הצוואה לבין המצווה?
לעיתים התשובות לשאלות האלה מתבררות דווקא מתיקו של עורך הדין שערך את הצוואה.
להרחבה ראו מעורבות בעריכת צוואה – סעיף 35 לחוק הירושה.
פגמים בצוואה
חוק הירושה מכיר במספר צורות לעריכת צוואה, ולכל אחת דרישות משלה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה בנסיבות הקבועות בחוק.
פגם אינו מוביל בהכרח לבטלות.
סעיף 25 לחוק הירושה מעניק לבית המשפט, בתנאים שנקבעו בו, אפשרות לקיים צוואה על אף פגם או חסר בצורה כאשר התקיימו מרכיבי היסוד ובית המשפט השתכנע באמיתותה.
מכאן שפגם בצוואה פועל לעיתים בשני מישורים: הוא יכול להיות מהותי כשלעצמו, והוא יכול להשפיע על נטל ההוכחה ועל הדרך שבה תיבחן אמיתות הצוואה.
להרחבה ראו פגמים בצוואה וסעיף 25 לחוק הירושה.
זיוף צוואה
כאשר הטענה היא שהמצווה כלל לא כתב או לא חתם על המסמך, הדיון שונה.
כאן השאלה הראשונית אינה אם הופעלה עליו השפעה, אלא האם מדובר בכלל במסמך אותנטי שלו.
חתימה חריגה אינה מוכיחה זיוף. חתימתו של אדם עשויה להשתנות עם הגיל, מחלה, רעד, תרופות או מצב פיזי. לכן חשוב לבחון דוגמאות מתאימות מתקופה קרובה ככל האפשר למועד הרלוונטי ואת המסמך המקורי, ולא להסתפק בצילום.
לעיתים מתמנה מומחה לכתב יד, אך גם חוות דעת מומחה אינה עומדת בחלל ריק. בית המשפט בוחן אותה לצד נסיבות גילוי הצוואה, מקור המסמך, התנהלות הצדדים וראיות אחרות.
הלכת "החוטים השזורים" – מדוע התמונה הכוללת חשובה
הליכים של התנגדות לצוואה אינם תמיד מסודרים בתוך מגירות.
ייתכן שהמצווה היה מוחלש אך לא הוכח שאיבד את כשירותו; שהוא היה תלוי בנהנה אך לא כל אחד ממבחני ההשפעה הבלתי הוגנת מתקיים בעוצמה מלאה; ושאותו נהנה גם היה מעורב בחלק מהתהליך אך לא באופן המספיק, לבדו, להפעלת סעיף 35.
בבע"מ 4459/14 התייחס בית המשפט העליון לאפשרות שבה חוטים ראייתיים מעילות שונות משתלבים זה בזה ומחזקים את התמונה הכוללת.
אין פירוש הדבר שאפשר להמציא עילת פסילה חדשה או לפסול צוואה רק משום שבית המשפט אינו אוהב את נסיבותיה.
המשמעות היא שהערכת הראיות אינה נעשית תמיד בבידוד מלא. חולשה בעילה אחת יכולה להיות רלוונטית להבנת ראיה השייכת לעילה אחרת, ומערכת הנסיבות נבחנת כמכלול.
להרחבה ראו הלכת החוטים השזורים – בע"מ 4459/14.
טענות משפטיות משלימות שאינן עילות הפסילה הקלאסיות
יש מצבים שבהם המחלוקת סביב הצוואה אינה נכנסת באופן נקי לאחת העילות המקובלות.
עשויות להתעורר טענות מכוח דיני עשיית עושר, נאמנות, ניגוד עניינים, עסקאות בירושה עתידית, מתנות שנועדו להתבצע לאחר המוות או שאלות ביחס לצוואה שנערכה שנים רבות קודם לכן.
חשוב לדייק: לא כל טענה משפטית הקשורה לעיזבון היא עילה עצמאית לפסילת צוואה.
לעיתים מדובר בטענה התומכת בעילה אחרת; לעיתים בסעד נפרד; ולעיתים בתביעה שצריכה להתברר לצד הליך ההתנגדות.
הבחנה זו חשובה משום שאחת הטעויות הנפוצות בכתבי התנגדות היא לערבב בין תחושת אי-צדק לבין עילת פסילה מוכרת בדין.
אילו ראיות כדאי לאסוף לפני שמגישים התנגדות לצוואה?
כתב התנגדות טוב אינו רשימת חשדות.
הוא צריך לבנות כבר בתחילת הדרך תזה עובדתית שניתן יהיה להוכיח.
לפי נסיבות המקרה, הראיות עשויות לכלול:
- התיק הרפואי של המצווה, ובפרט מן התקופה הסמוכה לעריכת הצוואה;
- צוואות קודמות;
- תיק עורך הדין או הנוטריון שערך את הצוואה;
- תכתובות בין המצווה, הנהנים ובני המשפחה;
- הודעות WhatsApp, מסרונים ודואר אלקטרוני;
- תיעוד בדבר זהות מי שקבע את הפגישות עם עורך הדין;
- מסמכי בנק ופעולות כלכליות, כאשר הן רלוונטיות למחלוקת;
- יומנים, רישומי שיחות ותיעוד ביקורים;
- עדים שהכירו את המצווה בתקופה הרלוונטית;
- מטפלים, שכנים, חברים ואנשי מקצוע;
- תיעוד של בידוד או שינוי חריג במערכות היחסים;
- מסמכים המתעדים את מקור הצוואה ושרשרת החזקתה;
- דוגמאות חתימה וכתב יד כאשר נטענת טענת זיוף.
לא כל ראיה זמינה בשלב הראשון, ולא לכל מסמך ניתן להגיע ללא צו שיפוטי.
לכן השאלה אינה "איך משיגים עכשיו הכול", אלא איזו תמונה עובדתית אנחנו רוצים להוכיח ואילו ראיות עשויות להוכיח אותה.
מה אומרים עמיתים למקצוע על העבודה מול ראיות ועדים בתיקי התנגדות:
איך מגישים התנגדות לצוואה?
ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה.
על פי השירות הרשמי של האפוטרופוס הכללי, ההתנגדות כוללת בין היתר את פרטי המתנגדים והמנוח, פרטי המעורבים, את כתב ההתנגדות ואת המסמכים התומכים בו לפי הצורך. יש לצרף תצהיר מאומת בידי עורך דין, אישור על תשלום אגרה וייפוי כוח כאשר המתנגד מיוצג.
אלא שהחלק הטכני הוא בדרך כלל החלק הפשוט.
הקושי הוא להחליט מה לטעון ומה לא לטעון.
כתב התנגדות שמכיל כל טענה אפשרית יכול להיראות מרשים אך להיות חלש מאוד. טענות שאינן מתיישבות זו עם זו, עובדות שלא ניתן להוכיח ועילות שנוספו "ליתר ביטחון" עלולות לפגוע במהימנות הגרסה המרכזית.
לעיתים עדיף כתב התנגדות ממוקד הבנוי סביב שתי עילות חזקות ומערכת עובדתית ברורה, מאשר מסמך ארוך המונה כל סעיף בחוק הירושה.
להרחבה ראו הגשת התנגדות לצוואה – מדריך צעד אחר צעד.
מה קורה לאחר שמגישים התנגדות?
לאחר שההתנגדות מוגשת כדין, המחלוקת על תוקף הצוואה עשויה לעבור לבית המשפט לענייני משפחה.
מכאן מתחיל הליך ליטיגציה לכל דבר.
בין השלבים שעשויים להתקיים:
- הגשת כתבי טענות;
- דיונים מקדמיים;
- בקשות לקבלת מסמכים ומידע;
- קבלת תיקים רפואיים;
- זימון תיקו של עורך הצוואה;
- מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט במקרה המתאים;
- הגשת תצהירי עדות;
- חקירת עדים;
- חקירת עורך הצוואה או הנוטריון;
- חקירת מומחים;
- סיכומים;
- פסק דין.
לא כל תיק עובר את כל השלבים האלה, וחלק מן ההליכים מסתיימים בהסדר.
אך צריך להבין כבר בתחילת הדרך שהתנגדות לצוואה אינה "טופס". היא תביעה עובדתית וראייתית על אירועים שלעיתים התרחשו שנים קודם לכן, כאשר האדם המרכזי שיכול היה להסביר מה קרה – המצווה – כבר אינו בחיים.
זו הסיבה שלראיות עקיפות ולחקירת נסיבות יש בתיקים האלה חשיבות יוצאת דופן.
מי נושא בנטל ההוכחה בהתנגדות לצוואה?
נקודת המוצא היא שצוואה שנראית תקינה מבחינה צורנית נהנית מחזקת כשרות, והטוען לפגם מהותי נדרש להוכיח את טענתו.
אולם התמונה אינה תמיד פשוטה.
פגמים מסוימים בצוואה עשויים להשפיע על נטל הבאת הראיות או נטל השכנוע. כך גם נסיבות מיוחדות עשויות ליצור חזקות ראייתיות בהתאם לעילה הנדונה.
לכן האמירה "המתנגד תמיד צריך להוכיח הכול" אינה מדויקת מספיק.
יש לבחון: מהו סוג הצוואה; האם היא תקינה על פניה; מהי העילה; האם נפל פגם צורני; ואילו חזקות פסיקתיות חלות על העובדות שהוכחו.
להרחבה ראו נטל ההוכחה בהתנגדות לצוואה והיפוך נטל הראיה בצוואה.
התנגדות לצוואה בעדים
צוואה בעדים היא מן הצורות הנפוצות ביותר בישראל.
בהתנגדות לצוואה מסוג זה נבחנים לא רק המסמך והחתימות, אלא גם מה שהתרחש במעמד העריכה: כיצד הגיע המצווה לעורך הדין, אילו הוראות מסר, מה היה תפקיד העדים, האם המצווה הצהיר בפניהם שמדובר בצוואתו ומה הם זוכרים כיום.
לעיתים דווקא חקירת עדי הצוואה חושפת פערים משמעותיים בין התהליך שהמסמך מתאר לבין מה שהתרחש בפועל.
להרחבה על דרישות הצורה ראו צוואה בעדים.
התנגדות לצוואה נוטריונית או צוואה בפני רשות
מעמדה של צוואה בפני רשות והעובדה שנוטריון או גורם מוסמך היה מעורב בעריכתה אינן הופכות אותה לחסינה מפני התנגדות.
עם זאת, מאפייני ההתנגדות שונים.
יש לבדוק את תיק הנוטריון, המסמכים שנערכו, אופן זיהוי המצווה, ההוראות שנמסרו, שאלת השפה, כשירותו והנסיבות שבהן הגיע לעריכת הצוואה.
במקרים המתאימים, עצם קיומו של אישור נוטריוני הוא ראיה משמעותית – אך אינו סוף הבירור.
להרחבה ראו התנגדות לצוואה נוטריונית.
התנגדות לצוואה בכתב יד
צוואה בכתב יד אינה זקוקה לעדים, אך החוק דורש שמרכיביה הרלוונטיים ייכתבו בכתב ידו של המצווה.
לכן בתיקים כאלה מתעוררות לעיתים קרובות שאלות של אותנטיות, זיהוי כתב יד, תאריך, תיקונים ונסיבות גילוי המסמך.
העובדה שהצוואה נראית "פשוטה" אינה הופכת את ההליך לפשוט. לעיתים דווקא בהיעדר עורך דין ועדים קשה יותר לשחזר שנים לאחר מכן את נסיבות עריכתה.
להרחבה על דרישות הצורה ראו צוואה בכתב יד.
התנגדות לצוואה הדדית
צוואות הדדיות מעוררות מערכת שאלות נוספת: הסתמכות בין בני הזוג, הוראות הביטול, מועד עריכת הצוואות והוראות סעיף 8א לחוק הירושה.
יש להבחין במיוחד בין צוואות הדדיות שנערכו לאחר תיקון מס' 12 לחוק הירושה בשנת 2005 לבין צוואות מוקדמות יותר, שעליהן אין להחיל באופן אוטומטי את מנגנון סעיף 8א.
בנוסף יש לבדוק אם קיימות בצוואות הוראות של יורש אחר יורש או מגבלות אחרות ביחס לנכסים שעברו מבן הזוג שנפטר ראשון.
להרחבה ראו התנגדות לצוואה הדדית וסעיף 8א לחוק הירושה – צוואות הדדיות.
מה ההבדל בין התנגדות לצוואה לבין ביטול צו קיום צוואה?
ההבדל המרכזי הוא מועד ההליך.
התנגדות לצוואה מוגשת כאשר בקשה לצו קיום עדיין תלויה ועומדת והצו טרם ניתן.
בקשה לביטול צו קיום צוואה מוגשת לאחר שכבר ניתן צו.
זה אינו הבדל טכני בלבד.
לאחר שניתן צו, סעיף 72 לחוק הירושה מחייב להתמודד גם עם השאלה אם העובדה או הטענה שעליה מבוססת הבקשה הייתה יכולה להיות מובאת קודם לכן, ואם המבקש פעל בהזדמנות הסבירה הראשונה.
ככל שעובר זמן רב יותר, עשויות להתעורר גם שאלות של שיהוי, הסתמכות ושינויים שנעשו על בסיס הצו.
נעיר גם כי אין לומר שעיזבון "אינו שייך לאיש" עד למתן הצו. סעיף 1 לחוק הירושה קובע את עקרון הנפילה המיידית: במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. צו הירושה או צו הקיום מצהיר ומאפשר להוכיח ולממש את הזכויות, אך אינו יוצר את עצם רגע ההורשה.
להרחבה ראו התנגדות לצוואה או ביטול צו קיום – מה ההבדל.
מה אני בודק כאשר מגיע אלי תיק התנגדות לצוואה
מניסיוני, אחת הטעויות הראשונות בתיקי התנגדות היא להתחיל מן הסעיף בחוק.
אני מעדיף להתחיל מן הסיפור.
מי היה המצווה בשנים שקדמו לצוואה? מי היה קרוב אליו? מי טיפל בו? מי שלט בגישה אליו? מה היה מצבו הרפואי? איך נראו יחסיו עם ילדיו לפני שנוצר הסכסוך? האם היו צוואות קודמות? מי ידע על הצוואה בזמן אמת? מי מצא את עורך הדין? מי שילם לו? מי הסיע את המצווה? מה קרה מיד לאחר החתימה?
רק לאחר שמבינים את הסיפור העובדתי נכון אפשר לשאול איזו עילה משפטית מתאימה לו.
לעיתים הראיה החשובה ביותר בתיק אינה נמצאת בצוואה עצמה.
היא יכולה להיות שיחת WhatsApp שבה מישהו מספר שהוא כבר יודע מה נכתב בצוואה שאמורה הייתה להיות סודית; רשומה רפואית יום לפני החתימה; חשבונית על שכר טרחת עורך הדין ששולמה מחשבונו של הנהנה; עד שמספר מי באמת קבע את הפגישה; או צוואה קודמת שמלמדת על שינוי דרמטי בתוכנית הורשה שנשמרה במשך עשרות שנים.
בתיק אחר דווקא הראיות האלה עשויות להוביל למסקנה הפוכה: שהמצווה ידע בדיוק מה הוא עושה, היה עצמאי בהחלטתו והחליט במודע לשנות את צוואתו.
זו בדיוק הסיבה שאין תחליף לחקירת העובדות.
המלצה מעו"ד אלון לב, שמכיר את דרך העבודה מקרוב:
האם צוואה "לא הוגנת" היא צוואה פסולה?
לא.
זו אחת הנקודות החשובות ביותר להבנה לפני שמתחילים הליך.
החוק אינו דורש מהורה לחלק את רכושו בשווה בין ילדיו. הוא רשאי להעדיף ילד אחד, להדיר ילד אחר ולהוריש את רכושו לאדם זר.
בית המשפט אינו מחליף את רצונו של המצווה ברצון שנראה לשופט הוגן יותר.
לכן טענה בסגנון "אבא אהב אותי יותר ולכן אין הגיון בצוואה" אינה עילת פסילה.
אבל חוסר ההיגיון עשוי להיות ראיה נסיבתית כאשר הוא מתחבר לעובדות אחרות. למשל, שינוי קיצוני ביחס לצוואה קודמת בזמן שהמצווה היה תלוי לחלוטין בנהנה החדש ומבודד משאר בני המשפחה.
ההבדל הזה – בין עילה לבין ראיה – עומד בבסיסם של תיקי התנגדות רבים.
האם חייבים חוות דעת רפואית כדי להתנגד לצוואה?
לא תמיד, ובוודאי שלא נכון לקבוע כלל שלפיו כל התנגדות בטענת אי-כשירות חייבת להתחיל בחוות דעת פרטית.
בתיקי כשירות יש חשיבות רבה למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד הצוואה. בהמשך ההליך עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו לצורך הערכה רטרוספקטיבית של מצבו הקוגניטיבי של המצווה.
חוות הדעת אינה מחליפה את יתר הראיות.
לעיתים המסמכים הרפואיים נראים חד-משמעיים אך עדויות האנשים שפגשו את המצווה מספרות סיפור מורכב יותר; ולעיתים דווקא מסמך רפואי קצר שנערך בזמן אמת משנה את תמונת התיק.
להרחבה ראו מומחה רפואי בהתנגדות לצוואה.
האם ניתן להתנגד רק לחלק מן הצוואה?
כן, בנסיבות המתאימות ניתן לתקוף הוראה מסוימת בצוואה בלי לטעון שכל המסמך בטל.
חוק הירושה עצמו מכיר במצבים שבהם הוראה מסוימת אינה תקפה אך יתר הצוואה יכולה לעמוד.
השאלה תלויה בעילת הפסילה וביחס בין ההוראה הבעייתית ליתר הוראות הצוואה.
להרחבה ראו התנגדות לחלק מצוואה.
כמה זמן נמשך הליך התנגדות לצוואה?
אין תשובה רצינית אחת.
משך ההליך מושפע ממספר בעלי הדין, היקף הראיות, הצורך בקבלת תיקים רפואיים, מינוי מומחה, מספר העדים, חקירות, בקשות ביניים, עומס בית המשפט והאפשרות להגיע להסדר.
הליך פשוט יחסית יכול להסתיים במהירות משמעותית יותר מתיק הכולל כמה צוואות, טענות זיוף, מומחים ועשרות עדים.
לכן איני מציע להעריך תיק על בסיס השאלה "כמה זמן בדרך כלל". השאלה הנכונה היא אילו מחלוקות באמת צריך לברר בתיק המסוים.
פסיקה מרכזית בהתנגדות לצוואה
מספר הלכות מרכזיות חוזרות שוב ושוב בתיקי התנגדות:
מרום – השפעה בלתי הוגנת
בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה גובשו מבחני העזר המרכזיים לבחינת השפעה בלתי הוגנת: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, קשרי המצווה עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה.
קרן לב"י נ' בינשטוק – כשירות לצוות
ע"א 1212/91 הוא מן המקורות המרכזיים לדיון בשאלה מה פירוש "להבחין בטיבה של צוואה" ובמצבו המנטלי של המצווה בעת הציווי.
בע"מ 4459/14 – החוטים השזורים
בית המשפט העליון עמד על האפשרות לראות ראיות המשתייכות למספר רבדים כחלק מתמונה כוללת, במיוחד בבחינת השפעה בלתי הוגנת.
הפסיקה בתחום מתפתחת כל העת, ולכן בעמודי העומק באתר מופיעים גם פסקי דין עדכניים לפי העילה הספציפית — ראו פסקי דין נבחרים בדיני ירושה.
חידושים אחרונים בפסיקה
להלן מספר פסקי דין שניתנו לאחרונה בהליכי התנגדות לצו קיום צוואה:
- ת"ע (אשדוד) 24418-04-17 פלוני נ' אלמונית – פסק דין מיום 17.12.25 המחדד את ההבדל בין אי משלוח הודעה ליורש במצבים מותרים לבין הימנעות מכוונת ממשלוח הודעה ליורשים במטרה למנוע מהם להתנגד לצוואה.
- תמ"ש (פ"ת) 35059-01-21 פלונית נ' פלוני – פסק דין מיום 16.12.25 העוסק בתביעה להצהרה על שיתוף ברכוש בני זוג, במטרה למנוע הורשה של מחצית מכלל העיזבון ליורשים על פי הצוואה.
- ת"ע (תל אביב-יפו) 26225-10-23 מ.ש נ' ב.ב.מ – החלטה מיום 7.12.25 שעניינה בהבאת ראיות הזמה לסתירת עדותו של עורך הדין שערך את הצוואה.
- ת"ע (תל אביב-יפו) 21839-11-22 אלמונית נ' פלוני ואח' – פסק דין העוסק בתוצאות הראייתיות של הימנעות בעל דין מלהעיד עדי קיום לצוואה, ומתי קמה חובה לעשות כן.
שאלות נפוצות על התנגדות לצוואה
האם אפשר להגיש התנגדות לאחר שחלף המועד?
כל עוד טרם ניתן צו קיום, ניתן בנסיבות המתאימות לבקש הארכת מועד. אין להניח שהבקשה תתקבל, ולכן יש לפעול מיד ולהסביר את האיחור.
מה עושים אם כבר ניתן צו קיום צוואה?
בוחנים בקשה לביטול או לתיקון צו קיום לפי סעיף 72 לחוק הירושה. זהו הליך שונה מהתנגדות רגילה.
האם העובדה שהמצווה היה חולה בדמנציה מספיקה?
לא. השאלה היא מצבו במועד עריכת הצוואה והאם באותו מועד ידע להבחין בטיבה.
האם ילד שנושל מהצוואה רשאי להתנגד?
בדרך כלל ליורש על פי דין שנושל יש אינטרס ישיר בתוצאה אם ביטול הצוואה עשוי להחזיר אותו למעגל היורשים, אך שאלת המעמד נבחנת לפי נסיבות המקרה ומערכת הצוואות.
האם נהנה שהסיע את המצווה לעורך הדין פסול מלרשת?
לא באופן אוטומטי. יש לבחון את היקף המעורבות ואת מכלול הנסיבות לפי סעיף 35 והפסיקה.
האם אפשר לפסול צוואה רק משום שהיא נראית לא הגיונית?
לא. חוסר היגיון אינו עילת פסילה בפני עצמה, אך במקרים מסוימים הוא עשוי להצטרף לראיות אחרות ולסייע בבחינת השאלה אם הצוואה משקפת רצון חופשי ואמיתי.
על ד"ר רן מובשוביץ
ד”ר רן מובשוביץ הוא עורך דין ירושה העוסק באופן בלעדי בסכסוכי ירושה ובהתנגדויות לקיום צוואות. ד”ר מובשוביץ, בעל תואר דוקטור במשפטים, הוא מחבר הספר "סכסוכי ירושה הלכה למעשה" ובעל ניסיון של למעלה מעשרים שנה בהובלת הליכים מורכבים בתחום הירושות והצוואות. משרדו עוסק אך ורק בדיני ירושה, צוואה ודיני מתנה במשפחה – התמחות המאפשרת עומק ומומחיות ברמה הגבוהה. משרדו של ד”ר מובשוביץ נבחר כמשרד מוביל בתחום דיני הירושה על ידי דירוג DUNS 100 ומשרד מוביל בדירוג BDI CODE
התנגדות לצוואה – סיכום
התנגדות לצוואה אינה הליך שמטרתו לתקן צוואה לא הוגנת. מטרתה לברר אם המסמך שהוגש לקיום הוא צוואה שהדין מכיר בה כביטוי אמיתי, חופשי וכשיר לרצונו של המצווה.
לפני שמגישים התנגדות צריך לברר ארבעה דברים: האם עדיין ניתן להתנגד או שכבר ניתן צו קיום; האם למתנגד יש מעמד; מהי העילה המשפטית; ואילו ראיות יכולות להוכיח אותה.
לא פחות חשוב לברר מה לא לטעון.
תיק התנגדות טוב אינו נבנה ממספר העילות שניתן להכניס לכתב הטענות, אלא מן היכולת לחבר בין העובדות, הראיות והדין לסיפור אחד משכנע.
לעיתים הבדיקה מובילה למסקנה שקיימת עילה רצינית לפסילת הצוואה. ולעיתים דווקא בדיקה יסודית מלמדת שהצוואה, גם אם היא קשה למשפחה, משקפת החלטה שהמצווה היה רשאי לקבל.
בשני המצבים, הבדיקה הנכונה צריכה להתחיל מוקדם ככל האפשר – משום שלאחר מתן צו קיום משתנה המסלול המשפטי, ולעיתים גם היכולת לאסוף ראיות בזמן.
מקורות משפטיים מרכזיים
- חוק הירושה, תשכ"ה-1965 – ובפרט סעיפים 1, 25, 26, 30, 35, 67 ו-72.
- תקנות הירושה והנחיות רשם הירושה בנוסחן העדכני.
- דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה.
- ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק.
- בע"מ 4459/14 – הלכת "החוטים השזורים".
- שירותי האפוטרופוס הכללי והרשם לענייני ירושה ב-gov.il.
דר’ רן מובשוביץ עורך דין ירושה וצוואה
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין דר’ רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, תביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
